הוט מערכות תקשורת בע"מ נ' ויצמן

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 2,603 ₪, שעניינה שווים של שני ממירים שסיפקה התובעת לנתבע במסגרת התקשרות ביניהם, וכן מספר חודשי חיוב שוטף, שהם לב המחלוקת. התביעה הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל בתיק 18-14870-09-2.

הדיון התנהל באופן בלתי פורמאלי ברובו, ובנסיבות העניין, בחרו הצדדים לבקש מביהמ"ש ליתן פסק דין, ללא נימוקים, על פי הקבוע בסעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט בהסתמך על הטיעונים וכתבי הטענות.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

טענות הנתבע, בקליפת אגוז, הן, כי לקראת שידורי המונדיאל ביוני 2006, משלא היה מרוצה מהשירות שקיבל, דרש להתנתק משידורי התובעת. לפיכך, אין הוא מוכן לשלם עבור חודשי החיוב לאחר תאריך זה. עוד לדבריו, התכתבויות שהוחלפו בין הצדדים מעידות כי הצדק עמו, וכי עד שלב מסוים אף התובעת סברה שכך הוא. עוד לטענתו, מגיעים לו החזרי דמי פקדון ששילם עבור שני הממירים שברשותו, וכי היה מוכן בכל עת להחזירם כנגד תשלום דמי הפיקדון.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן, כי הניתוק בפועל היה במועד מאוחר יותר, וכי אין בספריה תיעוד לשיחות להן טוען הנתבע ביוני 2006. באשר לממירים, לשיטתה רק באחד מהם היו דמי פקדון, ולאחר הפחתת שיעור הפחת המוסכם, זוכה כבר חשבון הנתבע בדמי ההחזר. לשיטתה, הנתבע לא שילם דמי פקדון בעבור הממיר השני.

שני הצדדים מסכימים, כי הממירים עצמם יוחזרו. 

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע להחזיר את הממירים לתובעת, תוך 21 יום מקבלת פסק-הדין, ובכך יהיה משום סילוק סופי ומוחלט של הטענות ההדדיות. לא יוחזרו במועד – יהיה הנתבע חייב לשלם לתובעת סך של 500 ₪ לכיסוי הוצאותיה, בנוסף על החזרת הממירים. לא יעשה כך תוך 21 יום נוספים, יחודשו ההליכים בהוצאה לפועל לגביית סכום ההוצאות, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

תיק ההוצאה לפועל מס' 18-14870-09-2 ייסגר על ידי התובעת לאחר החזרת הממירים (ותשלום סכום ההוצאות, אם רלבנטי).

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"א, 03 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: